מה היא תאונת עבודה?
במהלך חיי היום יום עלולות לקרות תאונות מסוגים שונים החל מהחלקה באמבטיה וכלה בתאונת דרכים. כאשר נגרם לנפגע מהתאונה נזק יש חשיבות רבה לסיווגה – האם היא תאונת עבודה אם לאו. לשם סיווג זה מומלץ ביותר לפנות לעורך דין לתאונת עבודה כיון שמדובר בתחום משפטי מתוחם וספציפי מאוד כדאי לוודא היטב שעוה"ד אליו פונים אכן מתמחה ויש לו ניסיון בתביעת תאונת עבודה.
מה היא החשיבות של סיווג תאונה כתאונת עבודה? – עיון בחוק הביטוח הלאומי מעלה כי "כדאי" לעובד שנפגע בתאונה כי התאונה תסווג כתאונת עבודה ומנגד לביטוח הלאומי כדאי מאוד שהתאונה תסווג כתאונה רגילה הסיבות העיקריות לכך הן:
- ראשית תביעה לקצבת נכות בשל תאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי מקנה לעובד פיצוי גבוה משמעותי מפיצוי על תאונה סתם – כך למשל בתאונת עבודה כל שיעור נכות תיפקודית יקנה פיצוי כלשהו בעוד שבתאונה ביתית יש צורך בנכות תיפקודית של לפחות 50% כדי להתחיל ולקבל קצבה וגם קצבה זו מותנית בשיעור שכר העבודה שאם הוא "גבוה מדי" לא יקבל הנפגע דבר.
- שנית תביעת מהביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה אינה מונעת מהעובד לתבוע אחר כך את המעביד (או חברת הביטוח של המעביד) ואולי לזכות בפיצוי נוסף. לעומת זאת מי שנפגע בתאונה שאינה תאונת עבודה, זכאי בד"כ (כפוף לזכאות) לקבל קצבת נכות כללית שהיא קטנה בהרבה מתאונה זהה שהיא תאונת עבודה (ולראיה ראו את מחאת הנכים שאמורים לחיות מסכומים מבישים).
מה אם כן נחשב תאונת עבודה ומה לא? מטבע הדברים הביטוח הלאומי מעוניין כי התאונה לא תסווג כתאונת עבודה אלא כתאונה אישית שכן אז לעיתים אין הוא חייב לשלם כלל קצבה לנפגע. למרות שיש בחוק הביטוח הלאומי הגדרה מדויקת ורחבה מאוד של מה היא תאונת עבודה מנסה הביטוח הלאומי חדשות לבקרים לצמצם את ההגדרה ולטעון כי המקרה שלפניו אינו תאונת עבודה ובמקרים רבים נדרשת הכרעת בית המשפט.
לכן, בהתמודדות מול הביטוח הלאומי מומלץ להיעזר בעו"ד לתאונות עבודה, אשר זה הוא תחום עיסוקו.
חוק הביטוח הלאומי קובע הגדרות רחבות מאוד לתאונת עבודה - כך למשל תאונה שאירעה לעובד בדרכו אל העבודה וממנה נחשבות תאונת עבודה וכן כל תאונה שהתרחשה בעת העבודה במקום העבודה או בנסיעת עבודה, אך ההלכות בבית הדין לעבודה צמצמו מעט קביעה גורפת זו וקבעו כי על מנת שפעילותו של העובד תוכר כתאונת עבודה, על הפעילות להתבצע תוך כדי עשיית דבר שהיה צריך או חייב הוא לעשותו (דיון מד/127-0 (ארצי) סעדיה מרסיאנו נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.1.85), עמ' 236). וכן כי "דרוש מעין זיקת חובה בין העבודה לבין הימצאו של עובד במקום ובזמן הפגיעה" (דיון מו/85-0 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי נ' זילברמן [פורסם בנבו] (23.2.12),
הבה ניקח לדוגמא עובד או מנהל שבאמצע יום עבודה הלכה להכין לעצמה קפה – פעולה שאינה קשורה ישירות לעבודתו – ובעודו במטבח החליק ושבר את האגן. האם זה יחשב תאונת עבודה? או עובד שנסע לעבודתו את בדרך סטה מדרכו כדי הביא את בתו הקטנה לגן והתאונה התרחשה בדרך מהבית לגן האם זו תאונת עבודה?
על מנת ששאלות אלו יענו בחיוב כדאי מאוד לנפגע לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בפרט ובדיני עבודה בכלל. מדובר בתחום בעל התמחות ספציפית אשר לעורך דין אזרחי רגיל אין סיכוי למצוא בה את ידיו ורגליו. משרדנו עוסק שנים רבות בנושא זה עורכי הדין במשרד בוים & תומא מתמחים בתאונות עבודה והשיגו ללקוחות המשרד במהלך השנים פיצויים יפים מהביטוח הלאומי ומחברות הביטוח גם במקרים גבוליים שיכלו להסתיים אחרת לגמרי.
